מושב שדה אליעזר שדה אליעזר
    
עמוד הבית מידע לתושבים על המושב תרבות ופנאי עסקים בישוב גלריית תמונות כתבות / מאמרים לוח מודעות

חדשות האתר

 

באתר ישנה מערכת לדיווח על מפגעים, בעיות ותקלות במושב. אתם מוזמנים לעשות בה שימוש במקרה הצורך. הקישור - מדף הבית.

שימו לב למודעות הלוח החדשות באתר  - בלוח המודעות.  אתם מוזמנים להוסיף מודעות למכירה, השכרה או מסירה של נכסים, מכוניות וציוד, דרושים במושב, חוגים ופעילויות, או כל מודעה מתאימה אחרת. המודעה תפורסם לאחר אישור מנהלי האתר. מודעות של חברות מסחריות לא יפורסמו!

למעוניינים להצטרף לרשימת תפוצה באימייל של הודעות המפורסמות באתר, אנא לחצו על הלחצן למעלה או שלחו לנו את כתובתכם  בדף צור קשר ואנו נשלח אליכם ישירות את העדכונים  שיתפרסמו באתר

סקר השבוע
איזה חוגים לגיל הרך הייתם מעוניינים שיתקיימו במושב?
ג'ודו
כדורגל
יוגה
מעגל מתופפים
זומבה
ריקודי עם לילדים
משחקי כדור וחבל
ריקוד
ראו תוצאות

דיווח על מפגעים בישוב
  אודות המושב

שדה אליעזר

מיקום: בעמק החולה, על כביש 90 ראש פינה- קרית שמונה.

גובה: 160 מטר מעל לפני הים.

תושבים: כ - 700 נכון ל - 2007.

נוף: הרי נפתלי, הר החרמון, שדות ומטעי עמק החולה.

מזג אויר: יבש. חם מאוד בקיץ וקר בחורף. 

מקור השם: שם הישוב שדה אליעזר על שם אליעזר (רוברט) רוטשילד, נכדו של הברון רוטשילד, אבי אלי רוטשילד, סגן נשיא פיק"א (האגודה להתיישבות יהודית בא"י),  שקנתה את אדמות המושב מערבים.

 

מושב שדה אליעזר מהאוויר  

למעלה:  תמונה של שדה אליעזר והר אליעזר מהאוויר וברקע רמת הגולן.

היסטוריה

הישוב הוקם על אדמות פיק"א. המייסדים היו צעירים מהמעברה בקרית שמונה, קבוצה מיסוד המעלה, עולים חדשים מרומניה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ופולין וגם בני קיבוצים. היישוב נוסד בתאריך 11/2/1952 ומשתייך לתנועת הנוער הציוני.  בתקופה זו הוקמו מספר רב של ישובים בגליל העליון כאשר המטרה העומדת מול עיניהם: חיזוק גבול הלבנון, ע"י עיבוי ישובי הספר ויצירת קו שני של ישובים לאורך גבול הצפון.

משבצות הקרקע חולקו בין התנועות המיישבות כאשר הממשלה קוראת לתושבי הערים לעזוב את העיר ולהקים ביתם בישובים החדשים. נוסף על כך נפתחו בתחילת שנות החמישים שערים לעליה במזרח אירופה.

במרוצת השנים הפך הישוב ל"קבוץ גלויות", 26 עדות מיוצגות בו, כולל ילידי הארץ.

בתחילה שוכנו המתישבים בפחונים בכניסה לכפר. ב - 1953 החלה בניית הבתים הראשונים אשר נבנו במסגרת תקציב הסוכנות היהודית - בתים בני חדר וחצי ללא תשתיות. סה"כ נבנו כ - 70 יחידות דיור.           



התוכנית המשקית של מחלקת ההתישבות של הסוכנות כללה פרה ועגלה, 200 מטילות וחמישה דונם מטע תפוחים לכל יחידת משק. מכיוון שהמשק החקלאי לא היה מסוגל לפרנס את בעליו, עסקו רוב החברים בעבודות חוץ. משבצת הקרקע שהוקצתה לכל יחידת משק כללה 30 דונם שלחין: 10 דונם ליד הבית אותם עיבד החבר באופן אישי וכ - 20 דונם אחרים ( ביחד כ - 1500 דונם) עובדו במשותף ע"י הישוב ובהם ניטעו פרדס ואבוקדו. בשנת 1982 חולקו השטחים המשותפים הין חברי הישוב וכל חבר עיבד את חלקותיו באופן אישי ושיווק את תוצרתו באופן עצמאי - כך בא אל קיצו השיתוף במושב.

במהלך השנים נקלטו בנים נוספים כחברי אגודה - חלקם קבלו מהסוכנות משקים עם 10 דונם אדמה בלבד וחלקם רק "פדיון" האדמה בשל מחסור בקרקעות. בסה"כ נוספו למצבת הנחלות 36 נחלות. במושב גם 5 בתים שנחשבים בתים של "בעלי מקצוע".

כיום מונה הישוב 111 יחידות דיור של חברי האגודה החקלאית ועוד 40 תושבים חדשים בהרחבת הבנים. הרחבה של 95 יחידות נוספות נמצאת בתהליכי הקמה.

מלחמות ישראל

שדה אליעזר הינו יישוב קו עימות הממוקם כ - 7 ק"מ בלבד בקו אוירי מגבול לבנון.

קטע מתוך הספר: "על גבולם" "שדה אליעזר: התותחים אינם רועמים עוד"  

.....במלחמת ששת הימים שוב הפעילו הסורים את תותחיהם לעבר שדה אליעזר... ההרעשה היתה כבדה, היתה חרדה לגורל הישוב....בתחילה שימשו שלושה מקלטים בלבד את כל הישוב.בינתיים נשתפר המצב, וכמעט לכל שנים שלושה בתים - מקלט משלהם.. לא היו נפגעים בהפגזה האחרונה, אך פגיעות ברכוש היו.....ביתו של לייב ישראל וביתו של ניסים נחמיה סבלו מפגיעות רציניות ביותר.. הכוונה בפגיעה בישוב היתה לתקוף בציר משמר הירדן צפת... "

במלמת יום הכיפורים היה האיום רציני יותר.הסורים הגיעו עד לגשר בנות יעקב ויחידות צה"ל התרכזו רובן סביב שדה אליעזר. בשטח אש 100 הסמוך חנו טנקים, זחלמים,וכלים כבדים בכוננות לעלות לרמה"ג.

במלחמת יום הכיפורים פגע טיל בהר שמאחורי בית משפחת נחמיה. הנשים והילדים תושבי שדה אליעזר (הגברים הצטרפו ליחידות המילואים) הרגישו שותפות פעילה במלחמה וארגנו טיפול בחיילם הקרובים, מקלחות, אוכל וכל מה שניתן היה.

לאחר כיבוש הרמה, החלו להגיע פצועים. תאג"ד הוקם בחדר האוכל בקיבוץ חולתה הסמוך לקליטה ומיון ורבים התנדבו לטיפול בפצועים.

במלחמת לבנון השניה, נפלה רקטת קטיושה בצמוד לבית משפחת לוי, ורקטות נוספות נפלו סביב למושב, בצידי הכביש הראשי ובשדות. ליד המושב מוקמו שתי עמדות תותחנים של צה"ל שהרעישו את האזור כמעט ללא הפסקה. רבים מהתושבים עזבו את היישוב במהלך חמשת שבועות המלחמה, ועברו למרכז הארץ. חלקם השתתפו בפעילויות נופש שאורגנו על ידי המועצה האזורית מבואות חרמון.

כיום מערכת הבטחון מאורגנת בישוב ע"י הרב"ש (רכז הביטחון השוטף) האחראי על השמירה ומרכיבי הבטחון: מקלטים, גדרות, תאורה ושער הישוב. פיקוד העורף דואג לאוכלוסיה הבלתי לוחמת וענייני הביטחון רובם ככולם מתואמים ע"י קצין הבטחון של מ.א. מבח"ר.

השתייכות התיישבותית ומוניציפלית

שדה אליעזר הוקמה על אדמות פיק"א, אבל פיק"א לא התערבה בסדרי השלטון מעולם וכל מעורבותה היתה הבעלות על האדמות. הבעלות על אדמות פיק"א הועברה עם פירוקה לקק"ל. ומאז חתימת האמנה בין קק"ל למדינה מנוהלות האדמות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

לתנועה המיישבת "העובד הציוני" לא היו סמכויות ביצועיות ותפקידה הסתכם ביעוץ מנהלתי וחברתי, סיוע ויצוג ע"י מוסדותיה.

מבחינת השלטון המקומי והממלכתי, השתייך המושב מיום הקמתו ועד ל 1974 למועצה האזורית הגליל העליון. היות ומועצה זו היתה מורכבת ברובה מקיבוצים, התארגנו המושבים והקימו מועצה אזורית משלהם שנקראה מ- 1974 ועד ל - 1991 "גליל עליון חבל ב'". ראש המועצה הראשון היה ישעיהו וינר ז"ל חבר שדה אליעזר. בשנת 1991 הכיר משרד הפנים במועצה זו באופן רשמי והוצא צו כינון המועצה האזורית מבואות החרמון (מבח"ר), אליה משתייך היישוב עד היום.  

דמוגרפיה

בישוב מיוצגות עשרים ושש עדות וארצות מוצא כולל ילידי הארץ.

החברים הראשונם שהגיעו היו מהעליות של השנים 1952 ו - 1967 כולל וותיקי וילידי הארץ, יוצאי קיבוצים ומושבות ועוזבי ערים גדולות: תל - אביב וירושלים. כולם היו חדורי ציונות ונענו לקריאה "מן העיר אל הכפר".

היום גרות בשדה אליעזר כ - 160 משפחות ותושבים נוספים, בסה"כ על פי הלמ"ס ב - 2007 מנה היישוב 714 נפש. בישוב קיים קבוץ גלויות מושלם: יוצאי מזרח אירופה, ארצות ערב, תורכיה, גרמניה, סין, הודו ועוד. כולם חיים במסגרת חברתית משותפת ואין כל התפלגות , לא על רקע עדתי ולא על כל רקע אחר.

אוכלוסיית היישוב מעורבת וחיה בדו קיום, רוב התושבים הם חילוניים וישנם גם מסורתיים ודתיים, וביישוב בית כנסת אחד המשותף לאשכנזים ולספרדים.

התושבים גרים בבתים מרווחים ומטופחים. החלק הקדמי של המגרש מנוצל על פי רוב לבית מגורים עם גינות נוי ומאחוריו המבנים המשקיים ובהמשך מטעים או חלקות לגידול חקלאי.

בקצה המושב ממוקמת הרחבת בנים שהוקמה בתחילת שנות ה - 2000, בה התיישבו בני המושב ותושבי האזור על מגרשים בגודל חצי דונם. בהרחבה החדשה המתוכננת במושב (95 יחידות) יתיישבו בנים נוספים ותושבים הגרים ביישוב או מבקשים להקים בו את ביתם - מכל עדות ישראל.

מעל ליישוב, על הר אליעזר, ממוקמות וילות שנבנו במסגרת "חוות סוסים" בזמנו של אריק שרון כשר החקלאות. בפועל מדובר ביישוב פרטי שהוקם על ידי עשירי הארץ והאזור, וקיבל אישורים בדיעבד לאחר הקמתו. המתחם שייך מבחינה מוניציפלית לשדה אליעזר.

גיאוגרפיה

שדה אליעזר ממוקם במרכזו של הגליל העליון המזרחי, על אם הדרך בואכה קרית שמונה. בחבל ארץ המשתייך לעמק החולה בצידו הדרומי.

בכיוון צפון מזרח נשקפת פסגת החרמון (2814 מ' מעל פני הים), המכוסה, בחודשי החורף, מעטה לבן אשר נראה למרחקים, במזרח רואים את הרי הגולן ובמערב את הרי נפתלי.

האדמות בשדה אליעזר הינן אדמות מישור פוריות בניגוד לשטחי הכבול המאפיינים את אגם החולה. האדמה כבדה ואיננה מחלחלת והודות לכך התפתחה בישוב חקלאות שכללה שדות שלחין, מטעי נשירים, פרדסים וגידולי ירקות (כיום מטעמים כלכליים החקלאות בנסיגה).

בהיות העמק סגור בין שני רכסי הרים, שורר בו אקלים יבשתי קיצוני: חורף גשום וקר, וקיץ יבש וחם.

המושב מקיים יחסי שכנות טובים עם המושבות הותיקות יסוד המעלה וראש פינה, וכמו כן עם קיבוץ אילת השחר. מיקומו ליד הכביש הראשי מאפשר קשר טוב עם הערים קרית שמונה בצפון וטבריה בדרום. אותו כביש תורם גם לפיתוח ענף התירות, היות והוא מוביל ראשי אל אתרי הנופש והבילוי בצפון.

 בערבי הקיץ החמים משתררת קרירות נעימה המאפשרת לתושבים ולאורחים לנשום אויר נעים ומרגיע.

נ.צ 6595 - 7398. שדה אליעזר נמצא כאמור לרגלי הרי נפתלי מצד מערב. נחל דישון מדרום. כביש ראש פינה - קריית שמונה במזרח, אדמות עמק החולה הדרום מערביות ומפעל מקורות עינן (מלחה) בצפון.

הגובה: מרכז היישוב ממוקם כ - 160 מ' מעל פני הים. על פי הלמ"ס הגובה הממוצע ביישוב הוא 198 מ' מעל פני הים.

ישובים שכנים: המושבה יסוד המעלה, הקיבוצים חולתה ואילת השחר ומושב דישון שבהרי נפתלי.

הערים הקרובות: קרית שמונה, חצור, צפת וטבריה.

תעסוקה

בעבר התפרנסו רוב התושבים מחקלאות בכ - 2000 דונם אדמה מעובדת, הכוללת: מטעי נשירים, פרדסים, משתלות, גידולי שלחין וירקות. כמו כן עסקו בגידול בעלי חיים - לולים ורפתות אשר ברובם לא קיימים יותר (למעט דיר כבשים אחד). תלאות השנים הראשונות גרמו לחלק מהמתיישבים לעזוב, ואחרים הגיעו במקומם. המושב התפרסם במטעיו - תפוחים, שזיפים ועוד. הפרנסה היתה במשורה, עד שיצאו למרחב.

ענף נוסף שהיה קיים הוא ענף הצינצילות עליו סיפרה שרה מהלר ז"ל מנהלת המשק: "....ב - 1962, כ- 15 שנה לאחר התישבות המשפחה במושב, התחילו עם ענף הצ'ינצ'ילות, הצינצילה היא בע"ח דומה לסנאי, מקורו בהרי האנדים, ופרוות החיה יקרה מאוד. הרעיון לגדל את הצ'ינצ'ילות בא לאחר עיון בכתב עת מקצועי, ולאחר היענות המדריך מארה"ב לבוא ולהדריך אותם. השנה הראשונה היתה שנת ניסיון. חוות הנסיונות עוררה התעניינות בארץ וכל המי ומי באו לראות את החווה. אפילו משלחות מאפריקה הגיעו לעמוד מקרוב על טיב הגידול."

גידול הצינצילות דרש תנאים מיוחדים: מיזוג אוויר, אוכל מרוכז מיוחד והעבודה הקשה כללה את פשיטת העור ואיחסון הפרוות בבית קרור. בהמשך עברו העורות עיבוד ראשוני במקום, עיבוד שני באיטליה ורק אחר-כך נשלחו לבורסה לפרוות בניו יורק. העסק נסגר בעקבות תאונת דרכים , בשנת 1966, בה נהרג אבי המשפחה.

כיום מתפרנסים התושבים מתיירות, מעבודות חוץ ומיזמויות שונות, והיישוב הוכר כ"כפר תיירותי".

בענף התעשיה ומלאכה בולטים: נגרות רהיטים ומטבחים, מסגרות וכיפופי ברזל,  זיתים ושמן זית, מכוורת ועוד.

מבחר מגוון במסחר ושרותים: חנות ומעבדת מחשבים, קרמיקה וייבוא כלים סניטרים, מרכז גינון איזורי, משרד אדריכלות, חנות לריהוט גן, חברה להשכרת רכב, עו"ד, מרפאות  ועוד.

בתחום התיירות בולטים מספר רב של צימרים וכן אטרקציות תיירותיות כגון חוות סוסים, רכבי שטח, סדנאות אומנות, ועוד.

חינוך

משנת 1960 התחנכו ילדי שדה אליעזר בגן ילדים ובבית הספר במקום. גילאי שלוש עד חמש למדו יחד בגן הילדים וילדים מכתה א' עד ט' בבית הספר. מנהל בית הספר היה שלום רובין מרמות נפתלי שלימים היה ראש המועצה האזורית מבח"ר במשך כמה קדנציות.

כעבור מספר שנים פתח בית הספר במושבה "יסוד המעלה" את שעריו וילדי המושב עברו ללמוד שם .

מאוחר יותר נבנה בית ספר יסודי במתחם המועצה האזורי מבואות חרמון ולילדי הישוב ניתנה הבחירה בין לימודים ב"יסוד המעלה" לבין לימודים בביה"ס האזורי "מבח"ר".

ביישוב גן ילדים לגילאי 3-6 הפועל במשך כל ימות השנה כולל ימי שישי, חגים וחופשות משרד החינוך דבר המקל על הורים עובדים. כיום אין לישוב ולמועצה מענה לחינוך תינוקות ופעוטות מתחת לגיל הגן ולכן רוב הילדים מתחנכים במסגרות הגיל הרך ביסוד המעלה או בקיבוצים השכנים, וחלקם ממשיכים בקיבוצים גם לגני הילדים.

לפני יותר מעשור נפלה החלטה באסיפת המושב וילדי בית הספר היסודי עברו ללמוד בבית הספר "מבוא הגליל" השוכן בקיבוץ אילת השחר הסמוך. חלק מילדי המושב לומדים בבית הספר היסודי ביסוד המעלה, וישנו גם בית ספר נוסף - "רמת כורזים" בדרום עמק החולה ליד היישוב כרכום אליו נוסעים חלק מהילדים. להורים המעוניינים בחינוך דתי קיימת אופציה לשלוח אל ילדיהם לבתי הספר בחצור הגלילית או צפת הסמוכות. 

החינוך העל יסודי מכיתה ז' ועד יב' - חטיבת ביניים ותיכון - מתחלק בין בית החינוך המשותף "עמק החולה" המשותף לקיבוצי ומושבי האזור ונמצא בקיבוץ כפר בלום, או ב"הר וגיא" בית חינוך משותף השייך לקיבוצי האזור (יוצאי "הקיבוץ המאוחד") בקיבוץ דפנה. חלק קטן מבני המושב לומדים בבי"ס "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר. המעוניינים בחינוך הדתי שולחים את ילדיהם ללמוד בבתי הספר בחצור הגלילית ובצפת ויש הפונים לישיבות תיכוניות בישובי הצפון כגון ביישוב חיספין ברמת הגולן. המגמה כיום היא לעזור ולתת פתרונות טובים ומתאימים לכל אחד עפ"י השקפתו וצורת החיים בה בחרה המשפחה על מנת לאפשר את אופי החיים המגוון של המושב.

 

 
 
דף הבית | ספר טלפונים | קישורים | צור קשר